<h1>פירוש רבינו יהודה הכהן אלמדארי — סנהדרין</h1>
<h2>דף ג:</h2>
[סנהדרין ס"ה ע"א] וחבר חבר, מחבר חיות ובהמות ונחשים על ידי לחשים. חבר גדול, מאסף ביחד בהמות גדולות על ידי כישוף. חבר קטן, מחבר בהמות קטנות. ואפי' נחשים ועקרבים, ואפי' חבר דנחשים ועקרבים דנימא מותר לעשות כן כדי שלא יזיקוהו. דצמד, מחבר במכשפות, אע"ג דלא קא מיכוון אלא כי היכי דלא ליזקו (אינאשי) [אינשי] ולכך מחברן שדוחקין זה את זה ונלחמים זה עם זה ואינן מזיקין אחרים אפי' הכי אסיר דאיכא לאו. אקשי' ואמרי' ולר' יוחנן מאי שנא וכו', עיקר דברי ר' יוחנן שהעמיד הבריתא [ס"ג ע"א] שאמרה אינו חייב פי' חטאת אלא על דבר שיש בו מעשה כגון זיבוח קיטור ניסוך והשתחויה לדעת רבנן שכך אמרו בכרתות [ב' ע"א] יצא מגדף פי' שאינו חייב חטאת שנ' [במדבר ט"ו] תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה יצא המגדף שאינו עושה מעשה, ופיר' ר' יוחנן שכפיפת קומת המשתחוה הויא מעשה. ועל זה מקשי ולר' יוחנן מאי שנא כפיפת קומתו דהויא מעשה ומאי שנא הקצת שפתיו דלא הויא מעשה. פיר' הקצת שפתיו שמקשקש בשפתיו ועושה מעשה מועט כשמברך השם. הואיל וישנו בלב, משום דכתי' [יחזקאל י"ד] למען תפוס את בית ישראל בלבם דהינו כופר בעיקר כדאיתה בפ"ק דקידושין [מ' ע"א] שהקב"ה מצרפה למעשה. הואיל וישנן באיה, בלשון (ערבי) [ארמי] איה כמו הין בלשון הקודש.
